נוגדי חמצון עם כימותרפיה 

כימותרפיה ונוגדי חמצון גם יחד?

מנקודת המבט של הרפואה הקונבנציונלית, הטיפולים ותכשירי הטיפול הרבים שמציעים המטפלים המוכשרים בתחומי הרפואה הטבעית, אינם מוכחים מספיק כדי לזכות בהכרה כמועילים. אי לכך, אם קיימת אפשרות כלשהי שטיפול "לא מוכח" יפריע לטיפול קונבנציונלי "מוכח", הרי שיש להימנע מלקחת סיכון, ואסור לערבב את שני הטיפולים. דוגמה חשובה לכך היא השימוש בנוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים), בו-זמנית עם טיפולי סרטן קונבנציונליים – כימותרפיה והקרנות. אונקולוגים רבים מזהירים מפני נטילת נוגדי חמצון בזמן טיפולים אלו. נבחן את הספרות המחקרית והקלינית בנושא.

הסברה להימנעות מנטילת אנטיאוקסידנטים בזמן הכימותרפיה, היא פשוטה (מדי). חלק מתרופות הכימו, וכן ההקרנות, פוגעות בתאי סרטן באמצעות חמצון, ולכן נוגדי חמצון יגנו על תאי הסרטן מפני פעולת התרופות.

אחת העבודות המצוטטות ביותר בהקשר זה, התפרסמה בשנת 2005 על ידי ד"ר גבריאלה ד'אנדריאה ממרכז סלואן-קטרינג לסרטן. לאחר הבאת חלק מהטענות באשר לכך שנוגדי חמצון עשויים להגן על תאים בריאים בלי להגן על תאי סרטן, ואף להעצים את הטיפול התרופתי, מעמידה המחברת בספק את איכות הראיות לכך. "הקטנת היעילות של הכימותרפיה בכמה אחוזים בלבד עלולה להוביל למאות אלפי מקרי מוות כל שנה." בסיכום דבריה, כתבה ד"ר ד'אנדריאה, שהמטפלים חייבים לדבוק בכלל הגדול ברפואה: "דבר ראשון, אל תעשה נזק," ולא לתת נוגדי חמצון.

למרות רצוני הכללי להתייחס בכבוד לדעות אחרות ולכתוב בצורה ממלכתית, ארשה לעצמי לסטות לרגע קט מדרך זו, ולספר לכם שכאשר קראתי את הציטוט הנ"ל, הטחתי בידי על מצחי וצווחתי "הו מיי גוד!" הרי גם אם הסטטיסטיקה מראה שהכימותרפיה אכן מצילה אחוז מסוים של אנשים, ידוע שאנשים גם מתים מהטיפול עצמו. האונקולוגים יודעים שהם נותנים לחולי סרטן רעל, בתקווה שהרעל הזה ירעיל את הסרטן לפני שהוא יהרוג את הפציינט, דבר שהוא לעתים קרובות מדי כמו פוטו-פיניש בסוף מירוץ. כל מי שלא מגיב לכימותרפיה, רק ניזוק ממנה, ולא כולם מגיבים.

אני גם מעלה תהיות בנוגע להתבטאות של ד'אנדריאה שציטטתי, באשר למאות אלפי מקרי המוות שהשימוש באנטיאוקסידנטים עלול לגרום. לטעמי, ניתן לומר שתרופה הצילה חיי חולה סרטן, אם לפחות היא האריכה את חייו בכמה וכמה שנים טובות ואיכותיות. בניגוד לכך, נהוג למדוד את הצלחת הטיפול, בכך שהמטופל חי עוד חמש שנים מיום תחילת הטיפול, גם אם ללא הטיפול הוא היה חי עוד ארבע שנים ותשעה חודשים. זאת ועוד הרבה - רק קצת מעל 2% מכלל סוגי הסרטן מגיבים בצורה חיובית לכימותרפיה, ולשם הדיוק, "התרומה של כימותרפיה לחמש שנים הישרדות במבוגרים נאמדת ב-2.3% באוסטרליה וב-2.1% בארצות הברית... כדי להצדיק את המשך המימון והזמינות של תרופות של כימותרפיה ציטוטוקסית, נדרשת ללא דיחוי הערכה של עמידה קפדנית במבחן עלות-תועלת והשפעה על איכות החיים."(Morgan, 2004)

ראלפ מוס, מחבר מוביל בתחום טיפולי הסרטן, מתח ביקורת על העבודה של ד'אנדריאה, וטען בין היתר:

1.      המחברת הגזימה בתיאור הסיכונים, והפגינה התעלמות סלקטיבית ממחקרים הסותרים את מסקנותיה.

2.      בזמן שהיא טענה שרק מחקרים גדולים מסוגלים לספק תשתית להמלצות טיפוליות, היא הסתמכה על נתונים מעבדתיים כדי לתמוך בטענותיה.

3.      האונקולוגים עצמם משתמשים בנוגדי חמצון סינתטיים כדי לשלוט בתופעות הלוואי השליליות מהתרופות.

ישנם עוד חוקרים, התומכים בדעות של ד'אנדריאה, אבל המאמר שלה מייצג אותם בצורה מספקת.

מנגד, ניתן למצוא מחקרים רבים, התומכים בשימוש בנוגדי חמצון בזמן כימותרפיה והקרנות. בשנת 2007, פרסם ד"ר סימונה, מנהל מכון לטיפול בסרטן בניו ג'רזי, עבודה מקיפה, בה הוא אסף את כל העבודות שהופיעו משנת 1965 עד 2003, בנושא. 50 מחקרים אקראיים, בהם8,521 פציינטים שהשתמשו בוויטמינים A, B, C, D3, K3 ו-E, סלניום, בטא קרוטן, ציסטאין וגלוטתיון לבד או בצירופים שונים. הוא מסכם שהמחקרים "הראו בצורה עקבית, שנוגדי החמצון ללא מרשם ורכיבים תזונתיים נוספים אינם מפריעים לטיפולי סרטן מקובלים. זאת ועוד, הם מחזקים את כוחם של טיפולים אלו בקטל תאי סרטן, מצמצמים את תופעות הלוואי ומגנים על רקמה בריאה... פציינטים שנטלו נוגדי חמצון האריכו בממוצע את חייהם."

סקירת מחקרים העומדת בניגוד לסקירה זו של סימונה, אינה קיימת, אבל לעומת זאת, ישנם לפחות שלוש סקירות תומכות. למרות זאת, רוב האונקולוגים מתנגדים לשימוש בנוגדי חמצון יחד עם הטיפולים בסרטן, דבר הנראה בלתי הגיוני, בהתחשב בבסיס המדעי בנושא, ובכך נגרם סבל בל ישוער.

מעבר לפרסומים המופיעים במסדי נתונים אלו, הביעו רופאים רבים את דעתם בהתבסס על ניסיונם הקליני. כתב ד"ר אברם הופר: "טיפלתי ביותר מ-1,100 מקרים באמצעות ויטמין C, ורובם קיבלו כימותרפיה... בסדרה הראשונה שפרסמתי עם לינוס פאולינג, הפציינטים בתכנית שלי חיו פי 10 עד 20 יותר, יחסית לפציינטים שלא קיבלו את הוויטמינים." אחד מבכירי האונקולוגים בישראל אמר לי בשיחה פרטית, שניתן לתת נוגדי חמצון בכל מצב, יחד עם כל תרופה כימותרפית. דברים זהים אמרו לי ארבעת הרופאים בקליניקה שבה ביקרתי בגרמניה.

במאמר המלא באתר שלי, הבאתי כמה אזהרות ספציפיות בנוגע לשילובים ספציפיים של נוגדי חמצון ותרופות. אתם מוזמנים לעיין שם ולמצאו מחקרים נוספים ואת כל מראי המקומות וקישורים נוספים.

סיכום

עד כה הצטברו ראיות, באשר לכך שהשימוש בנוגדי חמצון על ידי חולי סרטן, בין אם הם מקבלים כימותרפיה והקרנות ובין אם לאו, מועיל בדרכים רבות. הפציינטים מצליחים לסבול את הטיפולים בצורה יותר טובה, ואף מצליחים להשלים את סדרות הטיפולים בזכות התוספים, הם מאבדים פחות ממשקלם, וחיים חיים ארוכים יותר ואיכותיים יותר. הגיע הזמן לקצור את פירות המחקר הנרחב שנעשה בנושא השימוש, כך שגם השימוש בתוספים אלו יזכה להיחשב כמקובל, במקום שהם יידחו מטעמים תיאורטיים שטחיים.

המעוניין להתייעץ אתי בכל הקשור לטיפול טבעי בסרטן, עם או בלי טיפולים קונבנציונליים, מוזמן לפנות אליי.